מס הרכישה, תקרת המשכנתא, החתימה מרחוק ובדיקת מקור הכספים: מה משתנה כשהקונה הוא תושב חוץ, ואילו חריגים כדאי להכיר לפני שחותמים.
תוכן העניינים
כשתושב חוץ קונה דירה בישראל, העסקה עצמה דומה לכל עסקה אחרת: בדיקת נסח טאבו, חוזה, תשלומים ורישום. מה שמשתנה הוא מה שמסביב. מס הרכישה בדרך כלל גבוה יותר, הבנק רשאי לממן חלק קטן יותר מהמחיר, החתימה נעשית לא פעם מרחוק, ועורך הדין יבקש לדעת מאיפה הגיע הכסף.
את רוב ההפתעות האלה אפשר לצפות מראש. מי שמכיר אותן לפני שהוא מתחייב יכול לתכנן את המימון ואת המסמכים, במקום לגלות אותם בשבוע של החתימה.
מס רכישה: למה תושב חוץ משלם יותר
לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, המדרגות המופחתות של "דירה יחידה" חלות על יחיד תושב ישראל. תושב חוץ משלם בדרך כלל לפי המדרגות של דירה שאינה דירה יחידה, גם אם אין לו שום דירה אחרת בעולם. לפי הוראת הביצוע של רשות המסים לשנת 2026, מדובר ב-8% על חלק השווי עד 6,055,070 ש"ח וב-10% על החלק שמעליו (הוראת שעה שבתוקף עד 31.12.2026).
נניח שדוד, שגר בפריז, קונה דירה בירושלים ב-3,000,000 ש"ח. כתושב חוץ הוא ישלם מס רכישה של 240,000 ש"ח. תושב ישראל שקונה את אותה דירה כדירתו היחידה ישלם לפי המדרגות הנוכחיות כ-45,500 ש"ח. ההפרש, כמעט 195,000 ש"ח, הוא כסף שצריך להכניס לתקציב כבר בשלב התכנון.
יש שני חריגים מרכזיים:
- מי שהופך לתושב ישראל, או לתושב חוזר, בתוך שנתיים מיום הרכישה, יכול להיחשב רוכש דירה יחידה. בתקופות מסוימות המועד הוארך בהוראות שעה, ולכן צריך לבדוק מה חל על מועד הרכישה שלכם.
- עולה שקונה דירת מגורים יחידה בתקופה שמתחילה שנה לפני העלייה ומסתיימת שבע שנים אחריה זכאי להקלה לפי תקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974. לפי המדרגות הנוכחיות הוא לא משלם מס על חלק השווי שעד 1,978,745 ש"ח, ומשלם 0.5% על החלק שמשם ועד 6,055,070 ש"ח.
משכנתא לתושב חוץ: עד 50% מהשווי
בנק ישראל מגביל את שיעור המימון בהלוואות לדיור בהוראת ניהול בנקאי תקין 329. לפי ההוראה, רכישה של תושב חוץ נחשבת רכישת "דירה להשקעה", ולכן הבנק רשאי לממן עד 50% משווי הדירה. לשם השוואה, אזרח ישראלי שקונה דירה יחידה יכול לקבל מימון של עד 75%. ה-50% הם תקרה ולא התחייבות, והבנק יכול לאשר פחות לפי ההכנסה והבטוחות.
בפועל צריך הון עצמי של חצי ממחיר הדירה לפחות, ועליו להוסיף את מס הרכישה ואת שאר העלויות. כדאי גם להתכונן לבדיקת ההכנסה. כשההכנסה של תושב חוץ אינה סדירה, הוראות הפיקוח על הבנקים מאפשרות לבנק להסתמך על דוחות מס חתומים שהוגשו במדינה שבה הוא גר. אנחנו ממליצים לקבל אישור עקרוני מהבנק לפני החתימה על החוזה, ולא לבנות על מימון שעוד לא אושר.
חתימה מרחוק: ייפוי כוח עם אפוסטיל או בנציגות
תושבי חוץ רבים לא מגיעים לישראל לחתימה, ומסמיכים עורך דין כאן לחתום בשמם. ייפוי כוח שנחתם מחוץ לישראל צריך להיחתם בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל, או בפני נוטריון מקומי שחתימתו אומתה. אם המדינה שבה אתם חותמים היא צד לאמנת האג משנת 1961 (אמנת האפוסטיל), תעודת אפוסטיל שמונפקת שם מחליפה את האימות בנציגות הישראלית. במדינה שאינה צד לאמנה, אפשר לחתום בנציגות ישראל, שמבצעת פעולות נוטריוניות בתיאום מראש, או לאמת שם את חתימת הנוטריון המקומי.
ייפוי הכוח צריך להיות מפורט: איזו דירה, אילו פעולות מותרות (חתימה על החוזה, רישום הערת אזהרה, משכנתא, רישום הזכויות) ולכמה זמן. ניסוח כללי מדי עלול לעורר שאלות אצל הגורמים שצריכים לפעול לפיו, וניסוח צר מדי עלול לחייב אתכם בחתימה נוספת באמצע העסקה. לכן כדאי לקבל את הנוסח מעורך הדין בישראל לפני שקובעים תור בנציגות או אצל הנוטריון, כדי לא לעבור את התהליך פעמיים.
תושב חוץ קונה דירה בישראל: הכרת לקוח ומקור הכספים
חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, מטיל חובות זיהוי ורישום על עורך דין שמטפל בעבור לקוח בקנייה או במכירה של נדל"ן. את החובות המפורטות קובע צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ה-2014. לפי הצו, עורך הדין מזהה את הלקוח לפי מסמכי זיהוי וממלא איתו טופס הכרת לקוח, שכולל בין היתר את עיסוקו, את מטרת העסקה, את מקור הכספים, את הנהנה מהעסקה והאם הלקוח או קרובו הם איש ציבור זר.
החובות האלה חלות על כל עורך דין בעסקה כזאת, בלי קשר לזהות הלקוח. כשהכסף מגיע מחו"ל, כדאי להכין מראש מסמכים שמראים את מקורו: דפי חשבון, הסכם מכירה של נכס קודם, מסמכי ירושה או מכתב מתנה. ככל שהתמונה ברורה יותר, העסקה מתקדמת מהר יותר, וזה עוזר גם מול הבנק.
קרקע של רשות מקרקעי ישראל: מתי נדרש אישור
חוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960, מגביל העברה של זכויות במקרקעי ישראל ל"זר". הזכויות שהחוק מדבר עליהן הן בעלות, או חכירה לתקופה שעולה במצטבר על חמש שנים. "זר" לעניין זה הוא יחיד שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל ואינו זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950. גם תאגיד שבשליטת אנשים כאלה נחשב זר.
העברה כזאת טעונה אישור. לקונה פרטי שרוצה לרכוש יחידת מגורים אחת בקרקע שמיועדת למגורים, החוק מאפשר לקבל את האישור ממנהל רשות מקרקעי ישראל, בתנאי שאין לו זכויות ביחידת מגורים נוספת. אם הנסח מראה שהדירה בנויה על מקרקעי ישראל, כדאי לטפל בשאלת האישור כבר בשלב המשא ומתן ולא אחרי החתימה. אם אתם זכאי חוק השבות, ההגבלה הזאת לא חלה עליכם, אבל עדיין כדאי לוודא מה הרשות דורשת בפועל.
מה לעשות לפני שמתחילים
לפני שאתם מתחייבים לדירה, בדקו איך יחושב מס הרכישה במקרה שלכם, ואם יש סיכוי שתהפכו לתושבי ישראל בתוך המועד. קבלו אישור עקרוני למשכנתא, הכינו מסמכים על מקור הכספים, ותאמו מראש את דרך החתימה. על התחום אפשר לקרוא עוד בעמוד נדל"ן בישראל, ואם תרצו שנעבור על המקרה שלכם, אפשר לפנות אלינו.
רוצים שנבחן את המקרה שלכם?
השאירו שם וטלפון, ועורך דין מהמשרד יחזור אליכם לשיחה ראשונה.



