קונים דירה או נכס להשקעה מחוץ לישראל? אלה הבדיקות שכדאי לעשות לפני שמעבירים מקדמה, כך חותמים מרחוק בייפוי כוח, וכך מתחילים לחשוב על המס בישראל.
תוכן העניינים
רכישת נכס בחו"ל נראית לפעמים פשוטה יותר מקנייה בישראל. המשווק מדבר עברית ומציג תשואה צפויה, ונדמה שנשאר רק להעביר מקדמה. אבל הכסף יוצא מהחשבון שלכם אל מדינה אחרת, שחל בה דין שאתם לא מכירים, ולפעמים עוד לפני שמישהו בדק מה בדיוק אתם קונים.
לפני שמעבירים שקל, צריך לדעת מי הבעלים הרשום של הנכס, מה רשום עליו, מה כתוב בחוזה בשפה שבה הוא נחתם ואיך המקדמה מוגנת. בצד הישראלי נשארות עוד שתי שאלות: איך חותמים בלי לטוס לשם, ואיך ההכנסה מהנכס תמוסה כאן.
מה עושה עורך דין ישראלי בעסקה שנחתמת במדינה אחרת
אנחנו לא עוסקים בדין הזר. את הבדיקות מול המרשם המקומי ואת רישום הזכויות עושה עורך דין מקומי, שמוסמך לעבוד באותה מדינה. בעסקאות נדל"ן בחו"ל אנחנו עובדים לצדו. אנחנו עוברים איתכם על המסמכים ושואלים את השאלות שקונה ישראלי לא תמיד יודע לשאול, כדי שאף שלב לא ידלג על הגנה בסיסית שהייתם מצפים לה גם בעסקה בישראל.
רכישת נכס בחו"ל: הבדיקות לפני ההעברה הראשונה
רוב הבעיות בעסקאות כאלה מתגלות מאוחר מדי, כשהמקדמה כבר אצל המוכר. לכן עושים את הבדיקות האלה לפני שחותמים על הסכם הזמנה או על כל מסמך אחר שמחייב תשלום:
- מי הבעלים הרשום של הנכס לפי המרשם המקומי, והאם זה אותו גורם שחותם מולכם על החוזה.
- אילו שעבודים, משכנתאות, עיקולים או חובות רשומים על הנכס, ומה מהם עלול לעבור אליכם.
- בפרויקט חדש: מי היזם, אילו פרויקטים הוא השלים בעבר, האם יש היתר בנייה ומי מחזיק בקרקע.
- מה כתוב בחוזה בשפת המקור, ולא רק בתרגום או במצגת של המשווק. אם יש שני נוסחים, צריך לדעת איזה מהם גובר כשיש ביניהם סתירה.
- לאן הולך הכסף: לחשבון נאמנות, מול ערבות בנקאית או ישירות לחשבון של היזם, ומה קורה למקדמה אם הפרויקט מתעכב או לא נבנה בכלל.
הסעיף האחרון הוא לרוב החשוב מכולם. כשמשלמים ישירות ליזם, בלי ערבות ובלי חשבון נאמנות, ומשהו משתבש, אתם נושה רגיל מול חברה במדינה זרה. לוח תשלומים שצמוד להתקדמות הבנייה בפועל מקטין את הסיכון, אבל לא מבטל אותו.
את מי מייצג עורך הדין המקומי
נניח שמיכל מחיפה מתעניינת בדירה בפרויקט חדש באירופה. המשווק מציע לה עורך דין מקומי "שעובד עם כל הקונים הישראלים", ושכר הטרחה שלו כלול במחיר הדירה. בחוזה שהוא שולח כתוב שהמקדמה תשולם לחשבון החברה היזמית בתוך שבעה ימים.
ייתכן שהכול תקין. ועדיין, עורך דין שמקבל את הלקוחות שלו מהיזם, ולפעמים גם את שכרו, נמצא בניגוד עניינים מובנה. אנחנו ממליצים לבחור עורך דין מקומי עצמאי, לבקש ממנו אישור בכתב שהוא מייצג רק אתכם, ולבדוק שהוא אכן רשום כעורך דין באותה מדינה. כשאנחנו מעורבים בעסקה, אנחנו שולחים לו שאלות מסודרות ומבקשים עליהן תשובות בכתב: מה בדיוק נבדק במרשם ומה נמצא, מה קורה לפי הדין המקומי אם היזם לא עומד בלוח הזמנים, ומה עוד חסר לפני התשלום הבא. במקרה של מיכל, היינו בודקים קודם אם אפשר להעביר את המקדמה לחשבון נאמנות או כנגד ערבות, ורק אחר כך חותמים.
חתימה מרחוק: ייפוי כוח, נוטריון ואפוסטיל
לא כל קונה טס לחתימה. בדרך כלל אפשר לתת ייפוי כוח לעורך הדין המקומי, וזה נעשה בשני שלבים. קודם חותמים על ייפוי הכוח בפני נוטריון בישראל, שמאמת את החתימה. אחר כך, אם המדינה שבה נמצא הנכס היא צד לאמנת האג משנת 1961 בדבר ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים (אמנת האפוסטיל), מצרפים למסמך תעודת אפוסטיל. ישראל חתמה על האמנה בשנת 1977.
על מסמך שאימת נוטריון, את האפוסטיל מנפיקים בתי המשפט, לפי נוהל של הנהלת בתי המשפט. תעודות ומסמכים ציבוריים אחרים מאומתים במשרד החוץ. אם המדינה אינה צד לאמנה, נדרש תהליך אימות אחר, ואת הדרישות המדויקות כדאי לברר מראש מול הנציגות של אותה מדינה.
עוד שתי הערות מעשיות. ייפוי הכוח צריך להיות בשפה ובנוסח שהרשויות המקומיות מקבלות, ולכן עדיף לקבל את הנוסח מעורך הדין המקומי ולבדוק אותו לפני החתימה. והוא צריך להיות מוגבל לעסקה הזאת. אין סיבה לתת ייפוי כוח כללי ורחב לאדם שעוד לא פגשתם.
הצד הישראלי: מס על ההכנסה מהנכס
תושב ישראל חייב במס על הכנסה שהופקה בישראל או מחוץ לישראל. כך קובע סעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. המשמעות היא ששכר דירה מנכס בחו"ל נכנס לחישוב המס שלכם בישראל, ולעתים קרובות גם המדינה שבה הנכס נמצא גובה עליו מס.
כדי שאותה הכנסה לא תמוסה פעמיים, לישראל יש אמנות למניעת כפל מס עם מדינות רבות. במסלול הרגיל אפשר בדרך כלל לנכות הוצאות ולקבל זיכוי בשל המס ששולם בחו"ל, לפי הכללים שבפקודה ובאמנה הרלוונטית.
יש גם מסלול אחר. לפי סעיף 122א לפקודה, יחיד שיש לו הכנסה מדמי שכירות של מקרקעין מחוץ לישראל רשאי לשלם עליה מס בשיעור 15%, במקום המס לפי המדרגות הרגילות, אם ההכנסה אינה הכנסה מעסק. בתמורה, מי שבוחר במסלול הזה לא מנכה הוצאות (למעט פחת) ולא מקבל זיכוי על המס ששולם בחו"ל. כשהמס המקומי על השכירות גבוה, המסלול הזה עלול לצאת יקר יותר.
איזה מסלול מתאים לכם תלוי בגובה ההכנסה, בהוצאות ובמס שגובה המדינה שבה הנכס נמצא. את החישוב עושים עם רואה החשבון, ועדיף לפני הקנייה ולא אחריה. הסעיף מדבר על יחיד, כך שאם שוקלים לקנות דרך חברה, התמונה משתנה.
מה לעשות לפני שחותמים
אם אתם בשלב של הצעה או טיוטת חוזה, עצרו לפני ההעברה הראשונה. בקשו מסמך רישום עדכני של הנכס ואת החוזה בשפת המקור, ובררו מי בדיוק מייצג אתכם בצד המקומי. בדקו עם רואה החשבון את המס בישראל, והחליטו מראש איך תחתמו: בטיסה או בייפוי כוח עם אפוסטיל.
אם תרצו שנעבור יחד על המסמכים לפני שהכסף יוצא, אפשר לפנות אלינו.
רוצים שנבחן את המקרה שלכם?
השאירו שם וטלפון, ועורך דין מהמשרד יחזור אליכם לשיחה ראשונה.



