בישראל אין חוק שאוסר התעמרות בעבודה, אבל בתי הדין לעבודה רואים בה הפרה של חובת תום הלב של המעסיק. מה בית הדין בודק, מה לא נחשב התעמרות ואילו צעדים עומדים לעובד שנפגע.
תוכן העניינים
התעמרות בעבודה היא התנהגות משפילה או פוגענית כלפי עובד, שחוזרת על עצמה לאורך זמן: צעקות וקללות, השפלה מול עמיתים, בידוד מכוון, האשמות שווא. בישראל עדיין אין חוק שאוסר אותה במפורש. בתי הדין לעבודה מכירים בה בכל זאת כהפרה של החובות של המעסיק כלפי העובד, ועובד שנפגע יכול לתבוע פיצוי.
לא כל מנהל קשוח מתעמר בעובדיו. בית הדין בודק אם ההתנהגות חזרה על עצמה, ואם היא משפילה גם במבט אובייקטיבי ולא רק בתחושה של העובד. לכן הצעד הראשון הוא לתעד, והשני הוא לבדוק את האפשרויות לפני שעושים משהו שקשה לחזור ממנו, כמו התפטרות.
האם יש חוק, ועל מה נשענת תביעה
חוק אין. הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 אושרה בקריאה טרומית ב-2015 ולא הגיעה לקריאה ראשונה. גרסאות חדשות שלה הוגשו בכנסות שאחריה, גם בכנסת ה-25, ולפי מאגר החקיקה של הכנסת אף אחת מהן לא הגיעה לקריאה ראשונה. נכון לנובמבר 2026, ההגנה על עובדים מפני התעמרות נשענת על פסיקה.
בתי הדין גוזרים את האיסור מכמה מקורות. הראשון הוא חובת תום הלב: סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 מחייב לקיים חוזה בדרך מקובלת ובתום לב, וביחסי עבודה החובה הזו מוגברת. לצדה עומדות חובת המעסיק לספק סביבת עבודה הוגנת ובטוחה, וההגנה על כבוד האדם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בתי דין אזוריים לעבודה פסקו על הבסיס הזה פיצויים בשל התעמרות כבר ב-2016.
ההכרעה המרכזית ניתנה בספטמבר 2022 בבית הדין הארצי לעבודה, בע"ע 21934-02-21 חקמון נ' מדינת ישראל. המערער עבד בבית חולים ממשלתי ופעל בוועד העובדים. בית הדין האזורי קבע שהמעסיקה התנכלה לו, ופסק לו 60,000 ש"ח. בית הדין הארצי קבע שאיסור ההתעמרות הוא חובה של כל מעסיק, מכוח חובות תום הלב וההגינות, והעלה את הפיצוי ל-300,000 ש"ח. הוא התחשב בכך שהמעסיקה היא המדינה, שחלות עליה חובות מוגברות כגוף ציבורי, ובכך שההתנכלות נמשכה זמן רב ולבשה כמה צורות. הסכום נקבע לפי הנסיבות של אותו תיק. באופן כללי, פיצוי בתביעה כזו יכול לכלול נזק כספי, נזק לא כספי ורכיב שנועד להרתיע.
מה נחשב התעמרות בעבודה, ומה לא
בעניין חקמון נקבע שאין רשימה סגורה של מקרים. בדרך כלל מדובר בהתנהגות חוזרת, או בכמה אירועים נפרדים, גם אם הם שונים זה מזה. אירוע חד-פעמי בדרך כלל לא ייחשב התעמרות. בית הדין בוחן את הטענות יחד ולא כל אחת לחוד, כי אירוע שנראה שולי כשהוא עומד לבדו יכול להיות חלק מדפוס. והמבחן אובייקטיבי: תחושת פגיעה של העובד לא מספיקה לבדה.
דוגמאות להתנהגות שיכולה להיחשב התעמרות:
- צעקות, קללות והשפלה
- התעלמות מופגנת ובידוד מהצוות
- איסורים או משימות משפילות
- ביקורת מוגזמת והאשמות שווא
- הפקעת סמכויות ופגיעה ביכולת להצליח בתפקיד
- חדירה מופרזת לפרטיות
באחד המקרים פסק בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פיצוי לעובדת שהושיבו אותה במשך חודשים לבד בחדר ריק, עם חלון לחדר של המנהל, בלי עבודה ממשית, וחייבו אותה לדווח על כל יציאה מהמשרד, כולל לשירותים. באותו תיק נקבע גם שמכתב אזהרה שכלל הגבלות לא סבירות לא הגיע לכדי התעמרות, כי לא הופעל בפועל.
מהצד השני, לא כל יחסים עכורים עם ממונה או עם עמיתים הם התעמרות. למעסיק יש שיקול דעת רחב בניהול העבודה, והוא רשאי לקבוע משימות ולהעיר על הביצועים. הגבול עובר במקום שבו הסמכות מופעלת שלא בתום לב, בלי איזון ובלי התחשבות בעובד שעלול להיפגע.
התעמרות יכולה לבוא גם ממי שאינו עובד של המעסיק, למשל לקוח שעובד קבלן מוצב אצלו. במקרה כזה האחריות יכולה לחול גם על חברת הקבלן וגם על מזמין העבודה.
לתעד, ואז לפנות בכתב
בתביעה כזו העובד צריך להוכיח מה קרה, והוכחה כזו נבנית בדרך כלל מפרטים קטנים שנאספו לאורך זמן. מה כדאי לשמור:
- יומן אירועים: תאריך, מה נאמר או נעשה ומי היה נוכח
- מיילים, הודעות WhatsApp ומסמכים, בלי לערוך או למחוק דבר
- שמות של עמיתים שראו או שמעו
- הערכות עובד ומשובים מלפני ההתעמרות ומאחריה
- מסמכים רפואיים, אם פניתם לרופא או לטיפול
אחרי שיש תיעוד, פונים למעסיק בכתב: למנהל הישיר, למשאבי אנוש או להנהלה, לפי מי שמעורב. מכתב ענייני, שמתאר את האירועים ומבקש לטפל בהם, נותן למעסיק הזדמנות לעצור את ההתנהגות ומתעד שהמעסיק ידע. אם תחליטו בהמשך להתפטר, התראה כזו עשויה להיות תנאי לפיצויי פיטורים.
להתפטר או להמשיך לעבוד
תביעה על התעמרות לא מחייבת להתפטר. מי שבכל זאת רוצה לעזוב צריך להכיר את סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963: עובד שהתפטר בגלל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או בנסיבות שבהן אין לדרוש ממנו להמשיך לעבוד, נחשב כמי שפוטר. התעמרות יכולה להיחשב הרעה כזו, ואז מי שעבד שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה עשוי להיות זכאי לפיצויי פיטורים.
לפי הפסיקה צריך להראות שהייתה הרעה, שההתפטרות נבעה ממנה, ושהמעסיק קיבל התראה סבירה והזדמנות לתקן את המצב, אם אפשר לתקן אותו. בדרך כלל ההתפטרות צריכה להיות סמוכה להרעה. מי שעוזב ביום רע, בלי התראה ובלי תיעוד, עלול לגלות שאיבד את הזכאות.
ואם אתם המעסיק
אין חוק שקובע איך לברר תלונה על התעמרות. בכך היא שונה מהטרדה מינית: חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 מחייב מעסיק לקבוע דרך יעילה להגשת תלונות ולבירורן. ועדיין, האחריות לסביבת עבודה מכבדת מוטלת בדרך כלל על המעסיק. בירור הוגן ומתועד, שבו שומעים את המתלונן ואת מי שהתלונה נגדו, מגן על שני הצדדים. אם הבירור מוביל לשקול פיטורים, צריך לקיים לעובד שימוע לפני ההחלטה.
מה לעשות עכשיו
התחילו את יומן האירועים היום, כל עוד הפרטים טריים, ושמרו את ההודעות שקיבלתם. אל תתפטרו ואל תחתמו על מסמך סיום העסקה לפני שבדקתם מה המשמעות שלו. פגישה עם עורך דין יכולה לעזור לסדר את החומר ולבחור בין מכתב למעסיק, בירור פנימי, תביעה או משא ומתן על תנאי העזיבה. איך אנחנו מטפלים בתיקים כאלה, מצד עובדים ומצד מעסיקים, מוסבר בעמוד התעמרות בעבודה. אם תרצו לבדוק את המקרה שלכם, אפשר לקבוע איתנו פגישה.
רוצים שנבחן את המקרה שלכם?
השאירו שם וטלפון, ועורך דין מהמשרד יחזור אליכם לשיחה ראשונה.




